תגית: שימור

שימור עלים בגליצרין – פעילות עם ילדים

רגיל

קיימות דרכים שונות לשמר עלים, באחת כבר עסקנו – ייבוש וגיהוץ בין שני גליונות נייר שעווה. היום שיטה ההפוכה משיטת הייבוש, שמשמרת את גמישות העלים ושומרת על המראה החי שלהם – שימור בגליצרין. גליצרין ניתן להשיג בקלות, פשוט נגשים לבית המרקחת. בשיטה הזו ניתן לייבש עלים כמו גם פרחים.

בסרטון הבא הדרכה ברורה כיצד לעבוד, הנה:

הדרכה כתובה, שימור עלי שלכת.

הדרכה של מרתה סטיוארט.

 

ועכשיו, off topic: לא רוצים להתעסק עם עלים, אבל קוסמת לכם המילה "גליצרין"? עשו בועות. יו, אני מופתעת :0 שעד היום לא נתתי לכם מתכון לבועות ענק, זה בסיסי. אתן לכם כרגע קישור, ובקיץ אולי נרחיב את הנושא קצת יותר :). קבלו אמא אינטרנט – ארבעה מתכונים מנצחים לבועות-סבון: מדווח אצלה שבועות הגליצרין לא הבריקו לעומת מתכונים אחרים שניסתה ומובאים שם בפוסט. אצלנו בועות בתוספת גליצרין עבדו מצוין, הכל עניין של מינונים, נסו ותיווכחו. רוצים אותן בגודל של עוג? השתמשו בקולב גדול וגיגית כמובן.

בועות

קשה להבחין אבל הבועה בערך בגודל של הילד

 

והנה כל המידע על בועות סבון שאי פעם עלה ב"הזמנה ליצירה".

 

תהנו!

מומיה –חניטת מתים במצרים העתיקה-פעילות אביבית

רגיל

להווי ידוע שבכל מקום בו יש מים יש חיים. חיים אלו באים לידי ביטוי גם בהתפתחות בקטריות, המובילות לריקבון ולסרחון (לא נעים באופן כללי, על אחת כמה וכמה, באיזור מדברי).

מהי מומיה?

מומיה הנה גוויה משומרת של אדם או בעל חיים (ויקיפדיה). צרפתי קישור לערך בויקפדיה. קיימת שם התייחסות להיסטוריה של המומיות. ילדים בוגרים יכולים לגלות בזה ענין.

מהי חניטה?

חניטה היא שיטת קבורה שבה גופת המת נעטפת בתכריכים ועוברת טיפול בצמחים ותכשירים שונים על מנת לשמרה (ויקיפדיה). הגופה החנוטה נקראת מומיה.

מי שרוצה חניטה באקסטרים מוזמן לצפות בסרטון הבא (הסרטון  קצת ארוך). מוצג בו שיעור משעביר מורה לתלמידיו כיצד ניתן לשמר עוף (שלם!) במלח וסודה לשתיה, עד הבאתו למצב כזה שיתייבש לגמרי מנוזליו.

מי שחושב שמקומה של התרנגלות באחו (ולא בלול, בסיר או בצלחת ), יכול לבצע את אותו הדבר ועם פחות משאבים, על ידי יבוש של תפוח אדמה או תפוח עץ. אנו ניסינו לייבש תפוח אדמה בתוך מלח גס וסודה לשתיה, במקרה החתיכה עוצבה בצורת איש. מפעם לפעם הוצאנו את האיש הקטן ונערנו ממנו במברשת את המלח שנדבק אליו, ערבבנו את המלח והשבנו הכל לצנצנת. כך הוא שכב לו במשך חודשים ללא הפרעה, ללא ריח וללא ריקבון, שכן המלח הוא חומר שימור מצויין. הנוזלים יצאו מתפוח האדמה בתהליך שנקרא אוסמוזה.

מה עושים?

בתחילת הניסוי יש למדוד את מימדי חתיכת תפוח האדמה. לאחר מכן, מפזרים  שכבה (ס"מ וחצי) של מלח גס מעורב בסודה לשתיה ומנחים עליו את החתיכה. מעליו ומצדדיו מפזרים מלח גס מעורבב בסודה לשתיה. כך כל כמה ימים חוזרים על תהליך ההברשה והכיסוי מחדש. אפשר בצנצנת אפשר בכוס, זה באמת לא משנה. מפעם לפעם מודדים ורואים כיצד התכווץ לו האיש (=מומיה) קימעא.

למתקדמים אפשר לעשות ניסוי עם תפוחי עץ וסוגי מלח שונים, להשוות ולראות איזה מלח מייבש יותר טוב ומהר. הסברים בסרטון:

עוד הסברים על הניסוי עם תפוחי העץ, שהוצג בסרטון.

והנה ניסוי ממקור נוסף, עדין בנושא תפוחים ומומיות.

ועדין, לילדים שחשקה נפשם לעטוף איזו בובה שהגיע זמנה לתור אל העולם הבא, אפשר לספק רצועת בד ארוכה. את הליפוף מתחילים מאיזור הרגליים כלפי הראש. ניתן להוסיף איזה קמע או שניים למזל (ראה הרשומה בנושא "חרפושיות").

ועדין, אם אין לכם כוח לנסויים, זמנכם קצר, או רוחכם, ורצועות בד אינן בנמצא, תמיד אפשר לקחת נייר טואלט ולעטוף את מה ומי שבא. אצלנו זה עבד יופי!

תהנו!