תגית: מצרים העתיקה

רעיונות יצירה ופעילות לפסח

רגיל

הכנת פפירוס:

פפירוס

איך , כמה ולמה?

קיימות שתי דרכים אחת  תוך שימוש בצמחים כמעט (אלא אם כן ברשותכם גומא, וזה יהיה בדיוק) כמו בדרך המקורית. והשניה בעזרת רצועות נייר העשויות שתי וערב המושרות במים, כ בעודן רטובות מכים בהן בעזרת פטיש או אבן ותולים ליייבוש. על שתי הדרכים תוכלו ללמוד ב History and Science for kids.

פירמידות:

פירמידה להדפסה גזירה ובניה.

פירמידה שהיא גם אהיל קטנטן לנר.

עשרת המכות:

מרתה סטיוארט מספקת רעיון להכנת ערכה לילדים  בנושא עשרת המכות.

המחשת עשרת המכות לילדים ביצירה ובפעילות, לא בהתאמה מושלמת אומנם לידיעות שלנו מבית הספר (אני מניחה שהכל ענין של פרשנות), שכל אחד יקח מה שמתאים לו.  רק לשם טעימה:  מכת ברד- השלכת קוביות קרח…. מכת חושך- הילדים מסתובבים עם מגבות על הראש. Eclectic Homeschooling.

זאת ועוד, בבלוג תחת הקטגוריה פסח תוכלו לקבל רעיונות נוספים לפסח מצרים העתיקה והאביב.

תהנו!

מומיה –חניטת מתים במצרים העתיקה-פעילות אביבית

רגיל

להווי ידוע שבכל מקום בו יש מים יש חיים. חיים אלו באים לידי ביטוי גם בהתפתחות בקטריות, המובילות לריקבון ולסרחון (לא נעים באופן כללי, על אחת כמה וכמה, באיזור מדברי).

מהי מומיה?

מומיה הנה גוויה משומרת של אדם או בעל חיים (ויקיפדיה). צרפתי קישור לערך בויקפדיה. קיימת שם התייחסות להיסטוריה של המומיות. ילדים בוגרים יכולים לגלות בזה ענין.

מהי חניטה?

חניטה היא שיטת קבורה שבה גופת המת נעטפת בתכריכים ועוברת טיפול בצמחים ותכשירים שונים על מנת לשמרה (ויקיפדיה). הגופה החנוטה נקראת מומיה.

מי שרוצה חניטה באקסטרים מוזמן לצפות בסרטון הבא (הסרטון  קצת ארוך). מוצג בו שיעור משעביר מורה לתלמידיו כיצד ניתן לשמר עוף (שלם!) במלח וסודה לשתיה, עד הבאתו למצב כזה שיתייבש לגמרי מנוזליו.

מי שחושב שמקומה של התרנגלות באחו (ולא בלול, בסיר או בצלחת ), יכול לבצע את אותו הדבר ועם פחות משאבים, על ידי יבוש של תפוח אדמה או תפוח עץ. אנו ניסינו לייבש תפוח אדמה בתוך מלח גס וסודה לשתיה, במקרה החתיכה עוצבה בצורת איש. מפעם לפעם הוצאנו את האיש הקטן ונערנו ממנו במברשת את המלח שנדבק אליו, ערבבנו את המלח והשבנו הכל לצנצנת. כך הוא שכב לו במשך חודשים ללא הפרעה, ללא ריח וללא ריקבון, שכן המלח הוא חומר שימור מצויין. הנוזלים יצאו מתפוח האדמה בתהליך שנקרא אוסמוזה.

מה עושים?

בתחילת הניסוי יש למדוד את מימדי חתיכת תפוח האדמה. לאחר מכן, מפזרים  שכבה (ס"מ וחצי) של מלח גס מעורב בסודה לשתיה ומנחים עליו את החתיכה. מעליו ומצדדיו מפזרים מלח גס מעורבב בסודה לשתיה. כך כל כמה ימים חוזרים על תהליך ההברשה והכיסוי מחדש. אפשר בצנצנת אפשר בכוס, זה באמת לא משנה. מפעם לפעם מודדים ורואים כיצד התכווץ לו האיש (=מומיה) קימעא.

למתקדמים אפשר לעשות ניסוי עם תפוחי עץ וסוגי מלח שונים, להשוות ולראות איזה מלח מייבש יותר טוב ומהר. הסברים בסרטון:

עוד הסברים על הניסוי עם תפוחי העץ, שהוצג בסרטון.

והנה ניסוי ממקור נוסף, עדין בנושא תפוחים ומומיות.

ועדין, לילדים שחשקה נפשם לעטוף איזו בובה שהגיע זמנה לתור אל העולם הבא, אפשר לספק רצועת בד ארוכה. את הליפוף מתחילים מאיזור הרגליים כלפי הראש. ניתן להוסיף איזה קמע או שניים למזל (ראה הרשומה בנושא "חרפושיות").

ועדין, אם אין לכם כוח לנסויים, זמנכם קצר, או רוחכם, ורצועות בד אינן בנמצא, תמיד אפשר לקחת נייר טואלט ולעטוף את מה ומי שבא. אצלנו זה עבד יופי!

תהנו!

חרפושיות – מצרים העתיקה, פעילות אביבית לפסח

רגיל

ולאחר אתנחתא קלה בטבע, שוב אנו במצרים העתיקה. והפעם חרפושיות.

מהן חרפושיות? חרפושית היא חקיקה או צורה של חיפושית הזבל ,אשר זכתה למעמד של קדושה במצרים העתיקה. על שום מה? תוכלו לקרוא ולגלות כאן. החרפושיות שמשו כקמעות, חותמות ואלילים זעירים.

מהי חיפושית הזבל? צפו והחכימו (לא מומלץ לצפיה שעה שאתם אוכלים):

קיימות דרכים רבות להכין חרפושיות. אפשר מבצקים שונים וחימר על נגזרותיו. בבלוג Art Club Blog  תוכלו להתרשם מהכנת קמעות וסמלים בסגנון מצרים העתיקה, בינהם גם חרפושית.

אפשר להחליט שרק מציירים חרפושיות, הנה הדרכה ברורה ופשוטה לציור חרפושית.
הדרכה נוספת, לחרפושית מעט יותר מורכבת:

מה עושים? אנחנו בחרנו לעבוד עם בצק מלח. בצק פשוט וקל. היחס בין הקמח:מלח:מים הוא : 1:1:2. מערבבים את המלח והקמח יחד ובהדרגה מוסיפים מים. יש להקפיד שהבצק לא יהיה לח ודביק מדי. זמן הייבוש תלוי בעובי וגודל הצורות שצרתם. אם מדובר במשהו קטן יחסית,הייבוש יארך יום-יומיים. הייבוש נעשה באויר (אפשר גם בתנור, אבל זה פחות אקולוגי). ניתן להוסיף צבע מאכל לבצק. אנחנו הוספנו מעט שחור, כך התקבל מראה משויש, של סלע חצוב ( אני מקווה..). כשהבצק ייבש לגמרי ניתן לצבוע אותו.

מה עושים?

קורצים חתיכה מהבצק , ומעבדים אותה לצורה שרוצים (עיגול, אליפסה, מלבן..). עליה חורטים את החרפושית. ניתן לנקב נקב קטן על מנת להשחיל דרכה חוט, כך שתשמש כשרשרת או קישוט תלוי.

ציורי חרפושיות ניתן כמובן לעשות על אבנים קטנות או חלוקי נחל. אם רוצים חרפושיות מלכותיות, אפשר לצבוע בזהב את האבן, ועליו לשרטט את תוי המתאר. ניתן להוסיף סמלים מצרים נוספים. מומלץ לעיין יחד עם הילדים בספרות שעוסקת בנושא, ולהציג בפני הילדים תמונות חרפושיות שנמצאו בממצאים ארכאולוגים.

אגב אורחא, זוהי הזדמנות לשוחח עם הילדים, אודות ארכאולוגיה. התחקות אחר העבר היא תהליך מענין ומעשיר. אני חושבת שמצרים העתיקה יכולה לתת "בוסט" רציני להתעניינות שלהם בארכאולוגיה, מאחר וגם התרבות המודרנית, ממשיכה לעסוק בה בהתמדה. אומנם היא משווה לחלק מהנושאים המדוברים צביון משלה (ראה המומיות ההולוודיות, הקמות ומטיילות, בניגוד מוחלט למהות המומיה המצרית). אבל כל אחד יכול להיות מוקסם ומרותק, מהממצאים אודותיה המתגלים כל העת. מצרים העתיקה היא הרבה יותר ממומיות הקמות לתחיה עטופות נייר טואלט. היא מכלול ומרחב שלם של תרבות ,אומנות, אדריכלות, דת ושלטון, אלים ואלילים, הנובעים ושואבים את כוחם ממיתולוגיה מרתקת. משה רבינו התחנך על ברכי התרבות הזו, ומענין להתייחס לכך.

נפרטיטי, תות אנך אמון, חותפ סח'מוי ופרעונים נוספים מחכים לכם…..

קובץ:Hieroglyph scarab.png

תהנו!

כתיבה בכתב חרטומים- הירוגליפי, פעילות לפסח

רגיל
קובץ:Hieroglyphs at Karnak 2.JPG

כתב ידך נאה וניכר כי אתה משתדל מאוד, המשך כך!

תקופת הפסח היא תקופה מצויינת לדבר ולספר על מצרים העתיקה, עולם מרתק ששיאו היה באלף השני לפני הספירה. לאחר העלמו הותיר אחריו מונומנטים מרשימים וחידתיים,  ותרבות  עשירה שיש בה לא מעט מסתורין.

כשהיה בן חמש, נהנה בני להכין לי כתבי חידה קצרים הרשומים בכתב הירוגליפי. (זה לא קרה סתם, זו היתה חופשת פסח…).

כדי למצוא את הקבלת האלף -בית לסימנים ההירוגליפים תוכלו להיעזר באנצקלופדיות שונות, וברשת. לפניכם קישור המסכם כמה כתבי יד קדומים הכוללים את העברי וההירוגליפי המצרי:כתב קדום (לקוח מתוך הכתבה: פוענח הטקסט השמי הקדום ביותר, 18.01.07 ynet)

הסברים נוספים בנושא ניתן למצוא באתר: Kdzworld.com.

על מה עוד אפשר לדבר? אפשר להעלות את נושא הקריפטולוגיה- הצפנה ופיענוח, על אבן הרוזטה, וכמובן על צביליזאציות קדומות שהיו ואינן עוד.

מאחר ואין לי ממש יכולת לכתוב כאן חרטומית, אשתמש בצופן אתב"ש להפרד מכם:

אצטפ 🙂 !

פירמידת קוביות סוכר וחרוסת – פעילות לפסח

רגיל

גיל 5

ובכן, מה לפנינו היום? פירמידה מתוקה. באופן פרדוקסלי הרבה יצירות שעולות לי לראש  בהקשר של פסח, נוגעות דווקא למצרים.  אם יש משהו שמסמל את מצרים העתיקה יותר מכל הוא המפירמידות, שהן גם משבעת פלאי העולם העתיק. מן המפורסמות היא שלא בני ישראל בנו את הפירמידות, אבל בניתן מסמלת יותר מכל את הקושי והסבל הרב שעבר על בוניה. ופעילות כזו בהחלט פותחת פתח לשיחה על עבדות (פיזית ונפשית) מול חירות.

הוא לא נראה סובל כל כך...

מה צריך?

קוביות סוכר וחרוסת.

הפירמידה שמזכירה יותר פירמידות ממרכז אמריקה (לא נורא… אני בטוחה שגם בניתן מצדיקה אכילת מרור) עשויה בבסיסה מ10*10, וכל שורה מפחיתים קוביה אחת.

בסרטון הבא אתם יכולים לקבל עוד רעיונות כיצד לבצע את הפעילות (שימו לב להערה לגבי סוג הדבק):

לדעתנו חרוסת זה פסחי יותר ובהתחשב בעובדה שהחרוסת מסמלת את הטיט.

ככה מתחילים..

עוד דרך ליצור את החומר המחבר בין הלבנים, עשוי חלבון ביצה, קרם טרטר ואבקת סוכר.

עוד מידע מעניין להצתת הסקרנות אצל הילדים על פירמידות בעולם:

פירמידה(מבנה)- הערך בויקיפדיה.

"לחיי הפירמידות שבדרך", כתבה קצרה בדבר הטענה כי קיימות עוד פירמידות במקומות שונים בעולם (מוזכרת שם השערה כי בוני הפירמידה לא היו כלל עבדים,כי אם פועלים זמניים שעבדו מתוך רגש חובה ומחוייבות לחברה בה חיו).

עד כאן להפעם,

לשנה הבאה בני חורין,

תהנו 🙂